אחד האזורים האהובים עליי בארץ, הוא רמת הגולן. מדוע אתם שואלים ? יש משהו מיוחד במראה של התילים הגעשיים ברמה, של סיפורי מורשת הקרב השזורים בכל רגביה של הרמה, בשילוב בין טבע ונוף להסטוריה וגיאוגרפיה. נכון שבקיץ הרמה צהובה למדיי, אבל תמיד נוכל למצוא בה פינות חמד, מעיינות שמשמחים רבים מאיתנו, כרמים ויקבים , מטעי פרי, אתרי מורשת ותצפיות נוף.
הטיול שלנו התחיל באופן יוצא דופן, בלי הרבה תכנונים, החלטתי שאני רוצה להגיע לבית החולים הסורי הנטוש בקונייטרה | המפקדה הסורית הישנה ( שני שמות לאותו מבנה) וזה מה ששמנו בוייז, ידידי הטוב. תוך כדי נסיעה ( כשעה וחצי מהבית שלנו), החלטנו לעצור במטרלו בעין זיון, בית קפה קסום במתחם תיירות בקיבוץ, לא היה זמן ומקום לשבת ולקחנו טייק אווי שיהיה אח"כ לפיקניק נחמד ( כאן עוד לא תיארתי לעצמי, כמה עמוסים יהיו מעיינות הגולן, אבל עוד נגיע לזה). מה בתפריט ? כריך מטורף חצילאז', סלט מעולה ובראוניז פאדג' כאלו במיוחד בשביל הבן שלי. הלחם והמאפים במקום נראו משגעים ובטוחה שעוד נגיע לסיבוב חוזר.
במתחם התיירות יש גם מרכז מבקרים וחנות של שוקולד דה קרינה, שווה לבדוק על סיור, טעימות, סדנאות ועוד. וכמובן שתמיד עדיף לא בימי העומס - סופ"ש וחגים. באוגוסט היה עמוס מאוד כמובן. עברנו בדרך גם שלל מעיינות ונקודות תצפית ומורשת קרב. מוזמנים לטייל איתי.
בית החולים הסורי הנטוש | המפקדה מקום מיוחד שבו אתה עוצר, מסתובב, מצלם ונפעם מהגרפיטי שנמצא על כל החדרים והקירות. המבנה עצמו במצב תשתית גרוע ביותר, סדקים ואריחים שבורים, ברזלים ומסמרים על הרצפה, מדרגות מפורקות, חלונות שבורים , בהם נעים וילונות ברוח ( כן, כן קצת קריפי מה שקורה שם, איך עוד לא צילמו שם סרט או סדרה ?...אלא אם פספסתי), הכי חשוב לכו בזהירות, תסתכלו היכן אתם דורכים ועל מה, לטעמי, עדיף להגיע ללא ילדים קטנים, זה מסוכן ובוודאי שלא בחושך. כתבו לי באחת מהתגובות בפייסבוק שיש סיורי לילה במקום, נשמע לי מאוד מוזר ולא בטיחותי לחלוטין, קחו בחשבון , הגיעו בשעות האור ובזהירות. נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון, אתם קרובים מאוד לגבול עם סוריה, במצב של חוסר שקט בטחוני, ממליצה לא להגיע, אבל תנו לגורמים מוסמכים להחליט והקשיבו להנחיות.
מצלמה טובה, או נייד איכותי נחוצים ביותר, עוברים בין החדרים, מתרשמים, מצלמים, בחלונות נשקפים נופי רמת הגולן מצד אחד וסוריה מהצד השני, אין יותר הזוי ומיוחד . החנייה צמודה ממש למבנה. waze: המפקדה הסורית בקונייטרה | בית החולים הסורי הנטוש.
אנדרטה ותצפית כוח נתי
לא רחוק ( כ 10 דקות מהמפקדה הסורית ), נמצאת התצפית והאנדרטה לכוח נתי, אשר לחם בגזרה הזו במלחמת יום הכיפורים. במקום ניתן למצוא, לוח עם הסבר על מהלכי הקרב ואולי הדבר המעניין במיוחד, הוא המסבירן הקולי שפועל במקום. סיפור המלחמה, שיבתם של חיילי המילואים מחו"ל לטובת גיוס למלחמה, הקמת כוח נתי ומה שקרה בשטח. שווה לעצור, להקשיב, ללמוד ובהחלט אפשר גם לנוח קצת ולהנות מהנוף .
תל סאקי - מורשת קרב ותצפית
ביקור מעניין ומרגש מאוד יחד עם המתבגרים שלנו. תל סאקי, תל געשי קטן בדרום רמת הגולן, עד מלחמת יום כיפור הייתה בו עמדה קטנה לתצפית ולא מעבר לכך. ערב המלחמה, שהו בתל מעט מאוד לוחמים, אשר לא היו ערוכים למתקפה קשה של הסורים, כפי שקרה במציאות. אחד הקרבות הקשים במלחמה התחולל בתל סאקי , קרב כמעט בלתי אפשרי עם סיפור גבורה מרגש שגרם לכולנו לדמוע ולעמוד בשקט ליד הבונקר. בבונקר ( אשר שופץ לאחר המלחמה ) והממוקם כיום בתחילת העלייה לתל, שהו 28 לוחמים, חלקם פצועים חלקם הרוגים. במהלך התקיפה, השליכו הסורים לתוך הבונקר רימונים ופצצות, במטרה להרוג את כל החיים הנצורים בתוך הבונקר. בשלב מסויים, יצא אל הסורים רב"ט יצחק נגרקר והודיע להם, כי ישנם רק מספר לוחמים וכולם מתים. נגרקר נלקח בשבי והסורים שהאמינו לו, נטשו את התל וכך ניצלו חייהם של החיילים. סיפור גבורה מצמרר . הרבה שאלות עלו מתוך ההתמודדות של הלוחמים במקום, הרבה סיפורי גבורה נוספים, היה מרתק ומעניין עם המתבגרים. ממליצה מאוד. עם ילדים קטנים ההסברים יהיו ברמה אחרת, אולם אפשר להיכנס לתעלות הבונקר, לראות כיצד השקיפו על סוריה, היכן חרכי הירי וכל זאת בנקודה גבוהה החולשת על דרום הרמה. WAZE: תל סאקי. יש חנייה מסודרת. הכל חשוף לשמש, להביא הרבה מים וכובעים. ישנן מדרגות מסודרות עם מעקה בעלייה לתל.
מעיינות ברמת הגולן - הפעם בחרתי להמליץ על ארבעה מעיינות, כדאי לדעת שיש מגוון גדול בכל רחבי רמת הגולן.
עין אורחה - בריכת הקצינים. עין אורחה הינה בריכת בטון הנקראת גם בריכת ג'וחדר או בריכת הקצינים וגודלה כ 2X3 מטרים, הבריכה ממוקמת בינות לעצים, כך שנעים מאוד לשבת לפיקניק ולרחוץ במים הקרירים. מיותר לציין שבאוגוסט היא עמוסה מטיילים, אבל מעריכה שאם תבואו בשעות מוקדמות יותר, או באמצע שבוע , תוכלו להנות מבריכה נפלאה ופנויה יותר. יתרון נוסף הוא, שניתן להגיע עם הרכב ממש עד למתחם הבריכה, אומנם בנסיעה בדרך עפר מעט משובשת , אבל עבירה לרכב רגיל, רק סעו בזהירות ולא בחושך.
הבריכה שוכנת למרגלות גבעת אורחה ולא רחוק ממנה נמצאים שרידי חאן מעניין מהמאה ה 14.
עין מוקש
קודם כל - על שום מה "עין מוקש" ? מכיוון שברמת הגולן עסקינן, אז אתם בטח כבר יכולים לתאר לעצמכם...הרבה מאוד שדות מוקשים נמצאים ברמת הגולן וגם כאן מקיפים את המעיין, אנא היו ערניים וכמו תמיד, ללכת רק בשבילים המסומנים !! לא לסטות מהשביל, לא לרדוף אחרי כדור ולא לחפש מקומות אטרקטיביים לפיקניקים וצילומים - לכו רק על השבילים ושמרו על החיים. כיום, ישנה חנייה מסודרת בסמיכות לכביש 98 ( במהלך אוגוסט, היו מכוניות שחנו גם על הכביש עצמו מרוב עומס, שימו לב). מכאן, ההליכה למעיין היא רגלית ולא ארוכה , אולם חשופה לשמש. עין מוקש, כולל בריכת בטון עמוקה וקרירה, שניתן או לרדת במדרגות למים או לקפוץ ישירות למים. חשוב להקפיד מאוד על הבטיחות, על זהירות והשגחה בעיקר על ילדים קטנים ואלו שאינם יודעים לשחות. ובימי קורונה, שימו לב גם להנחיות הציבוריות של מסיכות וריחוק - כך שכולם יוכלו לטייל בבטחה ובנחת.
עין אי"ה
אולי אחד מהמעיינות היפים שראיתי וביקרתי. ראשית, הדרך המובילה אל המעיין מדהימה ביופייה ( ממליצה לכם להתנדב לא לנהוג באותו יום ולשבת ליד הנהג|ת ולהנות מהנופים - כי אין בדרך נקודות עצירה לתצפית). הדרך המפותלת, יורדת מאזור מיצר לכיוון גבול סוריה, כן כן, בקצה הדרך תראו מרחוק שלט "זהירות גבול", אמיתי, לא לנסות לעבור. מעט לפני כן, ישנה פנייה שמאלה ושילוט מסודר מאוד לעין אי"ה , לזכר סמ"ר אילון יעקב הורביץ , שלט זכרון תוכלו לראות במעיין עצמו. יש להחנות את הרכב על שביל העפר ( לאורכו ובזהירות, כך שגם אחרים יוכלו לעבור) ולצעוד ברגל כ 5-10 דקות למעיין. הנופים המקיפים את המקום עוצרי נשימה ( וזה עוד בימי הקיץ החמים והיבשים, רק מתארת לעצמי מה קורה שם בחורף, כאשר כל הרמה מוריקה - ברור שאבוא שוב !!) ההליכה קצרה ונעימה, אם כי ישנה עלייה קטנה אל המעיין. בתחילת העלייה, חיכה בצד חמור לבן , האם זה מעיד על משהו ? יכול להיות. בכל מקרה, המעיין קסום, ויש מקום לשבת סביבו לפק"ל קפה כמובן ופיקניק נחמד. הוא לא סודי ולא תהיו לבד בימים עמוסים של חופש וחגים, אז שווה לנסות לצאת מהשגרה ולהגיע בזמן פחות מקובל. קסם של מקום - ממליצה באהבה גדולה. רק לשמור על הניקיון ועל הטבע.
עין אמפי | עין אקליפטוס ( שני שמות לאותו מעיין).
מדוע שני שמות למעיין ? עין אקליפטוס מפאת עץ האקליפטוס הגדול והמצל ליד המעיין ועין אמפי על שום המדרגות למעיין בצורת אמפי קטן. ודרך אגב, אם בדיוק הפסדתם תור לפדיקור, כאן מקבלים פדיקור דגים בלייב ממש, רק להכניס את כפות הרגליים ומייד מתייצבים גדודי דגיגונים לפינוק לסוף היום. וכמובן אל תשכחו לאסוף את הלכלוך, להשגיח כאשר מדליקים אש, לשמור על הסביבה ובעלי החיים ולנשום עמוק עמוק רגע לפני שמתחילים את הנסיעה חזרה הביתה. נסיעה טובה ומוזמנים לטיולים נוספים בבלוג שלי.
Comentários